יליד תל-אביב, 1955. פעיל בתחומי האמנות הפלסטית ובמיוחד עבודות על נייר – מונופרינטים, הדפסי חלודה, ציור וכו'. במקביל יוצר קולנוע דוקומנטרי אישי, סרטי שירה (לפי שירים של חוה פנחס כהן, צדוק עלון ויונית נעמן) ווידאו ארט. סרטים: "שפת אם"- סרט תיעודי על ארבע נשים המשוחחות על יחסיהן עם האימהות המנוחות שלהן. הוקרן בסינמטקים בישראל ובפסטיבלים שונים בעולם. עובד כעת על סרט מסע דוקומנטרי בעקבות נשים הרוקדות בוטו. תערוכות יחיד: "החלומות של קספר האוזר" באוצרות ד"ר קציעה עלון, 2021 בבית האומנים בתל אביב; עבודות צילום וציור של נשים מבוגרות הרוקדות בסדנא של גלית ליס, 2015 ב"מחסן 2", נמל יפו; ועוד. תערוכות קבוצתיות, בין השאר בבית האמנים בראשל"צ (אוצרת חניתה אליצור), גלריית הצוק בנתניה (אוצר פריד אבו שקרה), בית האמנים במודיעין (אוצרות טל גלפר וגבי יאיר), גלריה ע"ש דרפלר בירושלים (אוצר אורי דרומר).

ציירת פיגורטיבית בוגרת jss תלמידה של ישראל הרשברג ואלי שמיר ועוד… מלמדת בסטודיו הפרטי.

אמנית מיצב בינתחומית ומרצה לאמנות. בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל, ותואר שני מבית הספר של המוזיאון לאמנות בבוסטון בשילוב אוניברסיטת טפטס'.
עבודתה האמנותית עוסקת בהעמדת מייצבים סיפוריים בחלל ארכיטקטוני מוגדר, וכוללת לעתים אפקטים של תאורה וקול. המסר של העבודה מועבר באמצעות שילוב בין אובייקטים, שלל חומרים – מסורתיים ולא מסורתיים – ותנועת הצופה במרחב התצוגה.
השתתפה במספר לא מבוטל של תערוכת קבוצתיות שביניהן, הקמת מיצב טוטאלי במסגרת תערוכה קבוצתית במוזיאון הברונקס בניו יורק. כמו כן העמדתי פרויקטים אישיים – מייצבים טוטאליים תלויי מקום בארץ ובארה"ב, עבודות רחוב ופסלים סביבתיים.
עוסקת גם באוצרות ובתפאורה לתיאטרון, כשאלה מבוססים, מחד, על יצירת היבטים חזותיים לטקסטים מסוגים שונים, ומאידך, מלווים בכתיבה מחקרית.

חוקרת ואמנית רב תחומית. בעלת תואר דוקטור בתחום החינוך, מתמקדת בדרך בה נוצרות משמעויות תוך שילוב שפות.

פרופסור לאמנות ופסיכואנליזה, ראש הקתדרה ע"ש מרסל דושאן במחלקה למדיה וקומוניקציה, EGS בשוויץ. ציירת ואמנית רב תחומית, תיאורטיקנית, פסיכואנליטיקאית, ואמנית, הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובעולם, במרכז פומפידו בפריז, במוזיאון הסטדליק באמסטרדם, במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל-אביב ועוד. הוגת החלל המטריקסיאלי. פרסמה מאמרים רבים בתחום האמנות, האסתטיקה והאתיקה. מציגה בבינאלה ה-14 של איסטנבול ב-2015.

אני ציירת פיגורטיבית ועובדת בסדרות. גוף העבודה שלי מורכב ברובו מציורי שמן על בד לצד עבודות נייר באקריליק ובעפרונות שמן צבעוניים. אני מציירת לרוב כלבות, נשים מסוכנות וחיות "רעות" אחרות. הציור מהווה עבורי טריטוריה שבה אני יכולה לתהות אודות יחסי הכוחות שלי כאישה אל מול העולם.
בוגרת תואר ראשון באמנות והוראה (המדרשה- פקולטה לאמנויות, בית ברל 2018), הצגתי מספר תערוכות יחיד ביניהן "ביצ'קראפט" במוזיאון חיפה כחלק מאשכול התערוכות "עושות היסטוריה" (2019-2020), "כלבות" בגלריה רוזנפלד ועוד. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בינהן "זום – אמנים ישראלים צעירים" במוזיאון הטבע, שופ איט! במוזיאון חיפה 2018. עבודותיי נמצאות באוספים של מוזיאון תל אביב, חיפה לאמנות ובמוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
בשלוש שנים האחרונות מלמדת במדרשה ובמנשר לאמנות קורס ביס' הרישום.

פרופסור חבר ואחראית על תוכנית בוגר בתולדות האמנות, האוניברסיטה הפתוחה. תחומי המחקר העיקריים הם אמנות ביזנטית, ובעיקר כתבי יד מאוירים, לימודי מגדר, רגשות והתקבלות, כמו גם לימודי המקרא. כמו כן שימשה בעבר אוצרת משנה במוזיאון ישראל וגם בגלריה לאמנות באוניברסיטה הפתוחה. בכובע זה אצרה תערוכות באמנות ישראלית עכשווית, וגם פרסמה כמה מאמרים בנושא .

אמנית רב תחומית, סיימה תואר BFA במחלקה לאמנות פלסטית ב״בצלאל״ בשנת 2006, חיה ויוצרת בירושלים. פועלת בטכניקות מקוריות ובאמצעים טכנולוגים מתקדמים בציור, הדפס , צילום ווידאו. בעבודותיה מתקיים מתח בין עולם המיקרו והמקרו, בין פאסיביות ואקטיביות, תנועה וקיבוע, שליטה וחוסר שליטה. במהלך יצירתה מתחקה אחר המושג הלטיני ׳אוטיום׳ -מושג פילוסופי, חברתי מהתקופה הרומית שמשמעו זמן בו האדם אינו אקטיבי. זהו זמן פנאי של הרהור, למידה, מנוחה, משחק. זמן ה׳אוטיום׳ מתקיים מתוך הרמוניה בין זמן עבודה לבין זמן הרהור. במובנו החיובי, ה׳אוטיום׳ הינו רכיב הכרחי לתהליך היצירה.

עטר רבינא, נולדתי ב-1988 בקיבוץ עין החורש, מחזיקה בתואר ראשון באמנות מבית הספר לאמנות "המדרשה" במכללת בית ברל בישראל. לןמדת כיום בתואר השני של בצלאל.

מרצה לאמנות עכשווית ואמנות בקהילה, מנחה סדנאות רקמה אינטואיטיבית בשיטה שפיתחתי, יוצרת בתחום טקסטילי בשילוב רקמה וצביעה בוטאנית. חוקרת יוצרות בשיטות מסורתיות בארץ ובעולם.

אומנית עובדת בציור ותחריט לימדתי ציור בבהס תיכון אורט מוצקין

מתעניינת באמנות . מעונינת לקחת חלק בפעילויות ובהרצאות.

נולדתי ב- 1960 בירושלים, ישראל. סיימתי את לימודי במחלקה לעיצוב אופנה במכללת שנקר בתל אביב בשנת 1984 ובבית הספר לעיצוב Parsons בניו יורק בשנת 1986. לאחר מכן עבדתי כמרצה בשנקר וכמעצבת עצמאית, לפני שהקמתי את המותג'Ikoo' לריהוט ילדים. בשנת 2000 התחלתי ללמוד פיסול בבית הספר לאמנות בסיס וסיימתי בהצטיינות את לימודי בשנת 2004. מאז סיום לימודי הוצגו עבודותי בעשרות תערוכות וירידים בארץ ובחו"ל. כולל תערוכות יחיד בגלריה Triumph במוסקבה, בגלריה Plaza בטוקיו, גלריית ZK בסן פרנסיסקו, המרכז לאומנויות הבמה בתל אביב, מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע ; וכן בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בית האמנים בתל אביב, גלריה Macadam בבריסל, מוזיאון יפו, גלריהKorner Park בברלין ועוד. הירידים הבינלאומיים בהם השתתפתי כוללים את Art Basel Miami, Art Central Hong Kong, Art Stage Singapore, , יריד AAF בפאלם ביץ', יריד צבע טרי, ישראל, Art Toronto ועוד. כיום אני חיה ועובדת בתל אביב.

אמנית, מורה לאמנות ואוצרת.

אמנית רב תחומי, ציירת, מורה מוסמכת לאמנות ואוצרת תערוכות. תואר ראשון (BA) אוניברסיטה לאמנות פלסטית, רוסריו ארגנטינה. בארץ, השתתפתי ועדיין משתתפת בקורסים וסדנאות רבות בתחום האמנות. הצגתי כמה תערוכות יחיד והשתתפתי בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל. ייסדתי את האקדמיה לאמנות "שיר ארט" (ע"ש שירלי פומרנץ ז"ל) נהלתי אותה ולימדתי בה ציור ורישום, בראשון לציון. יועצת בתחום האמנות לאמנים עולים, מטעם משרד הקליטה ועליה. מייסדת וחברת "ארטריה" קבוצת אמנים ממוצה דרום אמריקאי המתגוררים בישראל. חברת אגודת הציירים והפסלים בישראל, תל אביב. חברת UNESCO. חברת עמותה לאומנות חזותית, ראשל"צ. זוכה במקום ראשון מתוך 100 עסקים המנוהלים ע"י נשים "כאשת עסקים 2013" כמנהלת אקדמיה לאמנות "שיר ארט" מטעם עיריית ראשל"צ. זוכה בתואר "10 נשות השנה 2004" בנהול טכנולוגיה ועסקים, מטעם ארגון נ.ט.ע. תל אביב.

אמנית מושגית רב-תחומית. 1975-1979 בוגרת המדרשה לאמנות, רמת השרון. 1987 תכנית לתואר MFA, בית הספר לאמנות חזותית, ניו יורק – לימודים באורבינו, איטליה (מנחים: אנצו קוקי, ג'אניס קונליס). לימודים במסגרת התוכנית ללימודי חוץ, פקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, 1985-1988. התחנכה בשלהי שנות ה-70 על הרחבת גבולות השפה הויזואלית, לאפשרויות ביטוי באמנות מושגית, באמנות אדמה, ובאמנות גוף פמניסטית ויצרה פרקטיקת עבודה המחוללת סינתזה של שפות אלו. עבודותיה הוצגו ב-34 תערוכות יחיד ובמאות תערוכות קבוצתיות, בגלריות ומוזיאונים מובילים בישראל, אירופה, סינגפור, טוקיו- יפן, וארה"ב. ב-1989 קיבלה את פרס האמן הצעיר מטעם משרד החינוך והתרבות. ב-2008 פרס מענק לעידוד היצירה, מועצת הפיס לתרבות ואמנות. הציבה למעלה ממאה פרויקטים פיסוליים בהזמנה עבור המרחב הציבורי. בהזמנת עיריית ירושלים, תל אביב, וכן עיריות נוספות ברחבי הארץ. עבודותיה הוצגו ונמצאות באוסף מוזיאון תל אביב לאמנות, אוסף מוזיאון ישראל ירושלים, אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אוסף SIP מכון שפילמן לצילום, תל אביב.

רז שפירא, אישה, אמא, לסבית. אוצרת אמנות ביריד צבע טרי, מנהלת הפרויקטים של קרן הבאוהאוס, מנהלת אמנותית של פסטיבל הקולנוע לסבית קטלנית.

אמנית, אוצרת, ומרצה עצמאית. חיה ויוצרת בבני ברק. השכלה: 1985 מכון אבני, 1985 לימודי ארט תרפי לזלי קולג', 1996 פילוסופיה יהודית – מחשבת ישראל, אוניברסיטת בר-אילן.

מיכל בראור – אמנית חוקרת שעובדת עם צילומים, מוסדות ואוספים, אבני היסוד שבאמצעותן אנו מבנים את הזהות וההיסטוריה שלנו כפרטים וכחברה.. בראור סיימה את לימודיה לBA בבצלאל ב-2008, ואת לימודיה בתוכנית MA בRCA ב- 2013. בראור הציגה מספר תערוכות יחיד ובינהן – ״Bite the Bullet״ ב Meetfectory, פראג (2019), ״אין זה חלום״ במוזיאון לאמנות עכשווית בטנריף (2018), ״נהר״ (תערוכה משותפת עם אבשלום סולימן) בגלריה השיתופית בכברי (2018), ״שודדים״ במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב (2017), ״רכוש נטוש״ בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי (2016) ו״ציפורי טרף, ציפורי שיר״ במוזיאון פתח תקווה לאמנות (2015). בקיץ 2021 מציגה בראור בתערוכה הקבוצתית JARDÍN SATÉLITE במוזיאון לאמנות עכשווית בטנריף ובתערוכה Power&Paper באטליה NOUA בנרווגיה. בשנתיים האחרונות בראור הציגה בין היתר בתערוכות הקבוצתיות במוזיאון תל אביב, במרכז לחקר המפלגה הנציונל סוציאליסטית במינכן, בגלריה החדשה בסדנאות האמנים בטדי ובמוזיאון פתח תקווה לאמנות. בשנת 2018 השתתפה בתוכנית השהות לאמנים Meetfectory בפראג, ובשנת 2015-16 בתוכנית השהות של ארטפורט. בשנת 2016 זכתה במלגת ארטיס לפיתוח פרויקט אמנותי, וב-2015 זכתה בפרס האמנית הצעירה. מאמריה המחקריים של בראור פורסמו השנה (2021) בכתב העת "טיוטה" שנתון לאמנות בעריכתם של ארנון בן-דרור וישי שפירא קלטר ובספר העשור לפרויקט ׳פוטופואטיקה׳ של בית הספר מוסררה בעריכת אילת השחר כהן. לבראור ניסיון עשיר בהוראת אמנות וצילום, והיא מלמדת באופן אינטסיבי מאז שנת 2015 במוסדות שונים – החל מתיכון הגמנסיה הרציה בתל אביב, בבית הספר בסיס לאמנות בהרצליה, בסמינר הקיבוצים וכמובן במוסררה. מאז שנת 2020 מנהלת בראור את תוכנית ״40+״ במחלקה לצילום במוסררה – תוכנית דו שנתית של לימודי צילום ככלי למחשבה ולביטוי, עבור אנשים ונשים סקרנים בני ארבעים פלוס.

אמנית רב תחומית, עוסקת בציור, פיסול, צילום, דפוס, וידאו ארט ומיצג.

עדינה בר-און נולדה ב-19 בדצמבר 1951, בקיבוץ כפר בלום, ישראל. בר-און היא אמנית מופע חלוצית, הראשונה בישראל, ופעילה מעל חמישה עשורים. עבודתה של בר-און דנה בקשרים שבין תופעות תרבותיות לבין דפוסי התנהגות בחברה. היא חוקרת בעיקר את נושא הזהות, מסבה את תשומת הלב להיבטים קונפליקטואליים בכינון זהות ומבקשת בתוך כך להניע את הצופה לחשיבה ביקורתית, למעורבות ולתחושת אחריות על המתרחש. היא מביאה נושאים אלה לקדמת הבמה תוך שימוש בגופה ובקולה. בר-און פעילה כאמנית מופע משנת 1973, עת הייתה סטודנטית בשנת לימודיה השלישית באקדמיה לאמנות ולעיצוב, בצלאל.

שמי סיון, אני בוגרת אורנים 2006, מציירת בסטודיו בביתי שבקיבוץ עברון, מורה לאמנות, רכזת מקצוע ורכזת מגמת אמנות בבית חינוך אופק. אני אמא לשלוש בנות בגיל ההתבגרות. העולם שלי הוא עולם הרגש והצבע, עידית לבבי גבאי עשתה איתי תהליך התבוננות בעבודות והמליצה לי לצאת החוצה מהסטודיו ולהתחיל לדבר עם עולם האמנות ואתן ההמלצה הראשונה שלה אלי.