האומנות שלי מבוססת על גישת אריגה יפנית ייחודית, המעודדת התייחסות אישית-רגשית חופשית, נטולת חוקים מגבילים של 'נכון או לא נכון' ליצירה ותוצריה. רוב השראתי מגיעה מהנופים עוצרי הנשימה המקיפים אותי ומשתנים מרגע לרגע. האריגים שלי נוצרים בעבודת יד ובהרבה אהבה, אין אחד דומה למשנהו – כל אריג יחיד ומיוחד.

ציירת אמנית הציגה בשש תערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל 1988 BFA .
חברה באגודת האמנים הפלסטיים בישראל. בעלת ותק של כשלושים שנה בחינוך לאמנות במסגרות שונות. כיום ממשיכה את תהליך היצירה האישי וכן מלמדת אמנות בסטודיו שלה בירושלים. עוסקת בצ'י קונג טיפולי ועובדת במרכז לסיוע הוליסטי גוף נפש. פעילה חברתית, עסקה בניהול גלריית נשים בירושלים- אנטיאה, ובליווי עוזבות מיקלט לנשים מוכות.
ביצירתה עוסקת ביחסי נשים וחברה, נשים וטבע ובדיקת הפאן המיטי של הקשר עם אמא אדמה, דיכוי האנרגיה הנשית בהקשר תרבותי וביטויו בתחומי הפירסום, השפה, האקולוגיה והדת .

אמנית רב תחומית, עליתי לישראל מרוסיה ב-2015, סטודנטית לתואר ראשון באמנות רב תחומי בסמינר הקיבוצים.

אמנית ומרצה

שמי שלומית גולדפינגר, נולדתי וגדלתי בירושלים, כיום אני חיה ועובדת בתל אביב. אני נשואה ואם לשניים בת ובן. אני אמנית רב תחומית ועוסקת במיצב, פיסול, ציור ומיצג. הסטודיו שלי ממוקם בדרום העיר. בשנים האחרונות, באמנותי, אני בוחנת את התא המשפחתי, הנוכחי- זה שהקמתי ,ובזה בו גדלתי. אני בוחנת את נוכחותי בתוך המשפחה, כילדה בעבר וכאם ובת זוג בהווה. בוחנת את נושא הזיכרון, , והקשרים שנרקמים בתוך המשפחה. במקביל להיותי אמנית אני מורה לשיטת אלכסנדר, ועובדת עם אנשים על שיפור הקואורדינציה, היציבה, והפחתת השפעות ההרגל והקיבעונות על ההתנהלות הגופנית היומיומית.

ד"ר יעל (ילי) נתיב היא מרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA, עמיתת הוראה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, מרצה בפקולטה לחינוך המוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך וחברה בסגל המרצים של לימודי אמנות מקוונים באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רזי בארה"ב. היא בוגרת אוניברסיטת סן פרנסיסקו ביצירתיות וחינוך לאמנויות, אוניברסיטת הסורבון בפריז בכוריאוגרפיה, ומכללת סמינר הקיבוצים בהוראת מחול ותנועה. תחומי ההוראה והכתיבה שלה נוגעים בסוציולוגיה של הגוף, המופע, המחול והאמנויות, חברה ישראלית ותרבות וחינוך למחול. היא יו"ר הוועד המנהל של עמותת הכוריאוגרפים, חברה בוועדת מקצוע עליונה המייעצת לפיקוח על המחול במשרד החינוך, ושותפה להקמת האגודה הישראלית לחקר המחול. ספרה, אותו כתבה במשותף עם ד"ר הודל אופיר, סדקים של חירות: גוף מגדר ואידאולוגיה בחינוך למחול בישראל, יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים ב – 2016 והמחקר העכשווי שלה עוסק במשמעות הגוף הרוקד והנע בקרב רקדנים ורקדניות מזדקנים המופיעים על הבמה בישראל.

ציור פיסול , מיצבים , מציגה בארץ ובחו״ל.

ילידת 1975, ציירת ואמא לשלושה ילדים. חיה ויוצרת ברמת השרון.
כל החיים ציירה במסגרות שונות ובמכללה (FIT New York) למדה עיצוב גרפי.
הציורים שלה נאיביים, צבעוניים ומתכתבים עם אומנות רחוב וגרפיטי.
עובדת בעיקר בטכניקות מעורבות וצבעי שמן.
השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. תערוכת היחיד האחרונה שלה הייתה בגלריה טובה אוסמן בדצמבר 2018.

למיס שחות, נצרת בוגרת תואר ראשון BEd בחוג האמנות, המכללה האקדמית לחינוך אורנים 2018. בוגרת החוג ל"תולדות האמנות-התמחות באוצרות", תואר שני אוניברסיטת חיפה. מחקר תזה M.A (2023). הצגתי במספר תערוכות וגם אצרתי כמה תערוכות אני אמנית רב תחומית שעוסקת ברישום, ציור, פיסול, טכניקת תחריט. מדיום הרקמה הפלסטינית המסורתית משמש אותי לחקירה אישית ופואטית של זהות אתנית והיסטוריה תרבותית עבורי הרקמה הפלסטינית המסורתית מהווה מוקד לחקר הן כאמנית, הן כאוצרת והן כהיסטוריונית של תולדות האמנות. אני מעוניינת לתרום את הידע הרב והמיומנויות שרכשתי לקידום של המחקר.

אשת חינוך וחוקרת תולדות האמנות. בגמלאות ממגוון גדול של תפקידים בחינוך, ביניהם – מרצה במכללה האקדמית אונו, מנהלת הקו למנהל של מכון אבני ראשה, מנהלת יחידת הדרכה במחוז תל אביב ואחראית ארצית לפיתוח מקצועי של כלל המדריכים בארץ במשרד החינוך, מדריכה פדגוגית, מחנכת ועוד. כיום מנחה בתחום הכתיבה בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית; ומדריכה פדגוגית בבית ספר קינג סולומון להטמעת תהליכי הערכה. חוקרת תולדות האמנות של ימי הביניים עם התמחות באמנות נוצרית מזרחית בארץ הקודש במאה הי״ט. בכל עבודתי החינוכית מנחה ומלמדת באמצעות שילוב שפה חזותית ופדגוגיה נראטיבית.

אנדי ארנוביץ היא אמנית ירושלמית ילידת ארה"ב. כאמנית הדפס מומחית, ארנוביץ הרחיבה את הלקסיקון האמנותי שלה והוא כולל חומרים מגוונים וטכניקות מעורבות שבאמצעותם היא מטפלת בנושאים מעוררי מחלוקת בעלי אופי דתי, פוליטי וחברתי. עבודתה בוחנת מתחים עכשוויים בעולמנו; הטקסט לעומת עיצוב פני השטח או שילוב בלתי מקובל של חומרים גם מפתיעים בעוקצנות את הצופה ובה-בעת גם מאלצים אותו לבחון את הבעיה או הרעיון באור חדש. יצירתה פורטת על נימים רגישים כשמתעורר ניגוד חריף בין העושר הוויזואלי והטקסטורות לתוכן. אנדי הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בינלאומיות בארה"ב, ישראל, ספרד, פולין, צרפת, ליטא, איטליה, קנדה, אנגליה, פינלנד, סין ובולגריה. יצירותיה מצויות במוזיאונים, באוניברסיטאות, בספרית הקונגרס בארה"ב ובאוספים פרטיים בעולם.

יוצר תיאטרון, חוקר בין-תחומי ועורך דין המתמחה בתחום המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, זכויות אדם וזכויות עובדים. את השכלתו המשפטית רכש בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מחקרו במסגרת התואר השני בתכנית הבין-תחומית בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב עוסק בקשרי הגומלין בין תיאטרון למשפט. כפיר הוא המייסד והמנכ"ל של מרכז לפיד לאמנות ומשפט (חל"צ) – ארגון חברתי הפועל ליצירת מיזמי אמנות מבוססת-קהילה בקרב אוכלוסיות מוחלשות החוות אי-צדק, פגיעה בזכויות, השתקה, הדרה, אפליה וביורוקרטיה דורסנית.

אמנית, סופרת, מחזאית, משוררת, מתמחה במחקר רב-תחומי באמנויות המופע, באמנות מודרנית ועכשווית ובמגדר, ולפעמים אוצרת תערוכות. דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב בנושא ייצוג הגוף הנשי אצל נשים פלסטיניות באמנות ובפרפורמנס ארט. הציגה בתערוכות רבות בשנים 1997-2010. מרצה בבית ברל במכון הערבי להכשרת מורים ערבים. פרסמה שני קובצי סיפורים קצרים, רומן שתורגם לגרמנית, תורגמו שני מחזות לעברית ולאנגלית, המחזות שלה הוקראו קריאה תיאטראלית בתיאטרון למאמא(LAMAMA) , במת פורטלנד ((PORTLAND STAGE ב-IOWA ועוד מספר מקומות בארצות הברית, וכן בצוותא ובתיאטרון הערבי היהודי ביפו. כתבה הרבה מאמרים על אמנות פלסטינית ופרסמה השנה שני ספרים: הראשון על השירה הערבית הדיגיטלית, שנחשב לספר ראשון בתחום שפורסם בישראל, והספר השני "כאשר מקומות מדברים", על המחזאי העיראקי קאסם מטרוד כמחזאי ייחודי.

אמנית יוצרת בתחום הציור והצילום. (תערוכות יחיד וחערוכות קבוצתיות) לימודי אמנות: 1. "קלישר", תל אביב. 2. המדרשה לאמנות, קלמניה, כפר סבא הוראת אמנות: ו. מכללת אמי"ת תל אביב (סדנאות רישום וציור) 2. מכללת תלפיות תל אביב (דרכי הוראת האמנות) 3, המדרשה למורים לאמנות,

בוגרת בצלאל, מ.א בחינוך אמנויות מאונ' לידס בנושא: ה"מרחב" כמושג מרכזי בתפיסת הגוף והזהות הנשית, היבטים ביצירה הנשית והקשרים להפרעות אכילה וחינוך לאמנויות", דוקטורט מאונ' בר אילן בפרשנות ותרבות, בנושא: "מאחורי השער" – יצירתו של האמן נחום גוטמן לאור פועלו הספרותי של ח"נ ביאליק. אמנית המתמחה ברישום וציור, הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות. עוסקת באמנות, מתמחה בהוראת ילדים ומנחת מורים, מדריכה ביחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מרצה בסמינר הקיבוצים, מתמחה ביחסי גומלין בין ספרות ואמנות, תהליכי יצירה ומגדר, דילמות של זהות, אמנות יהודית וישראלית, חינוך ומגדר, שילוב אמנויות בהוראה.

אמנית רב תחומית עוסקת בציור ובפיסול ברשת. גרה ויוצרת בסטודיו בכרמיאל. עסקה בהוראת האמנות בבי"ס מטעם משרד החינוך כשלושים שנה. בוגרת מכללת אורנים, לימודי תואר באוניברסיטת חיפה ואת לימודי האוצרות בסמינר הקיבוצים. חברה באיגוד האמנים הפלסטיים, חברה באירגון WAG (WORLD ART GAMES), חברה באגודת האמנים חיפה והצפון. השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל, וכן בתערוכות יחיד. הציגה בכנסת ישראל. אצרה והובילה תערוכה משותפת ליהודים וערבים שנדדה לשישה יעדים. ארגנה פסטיבל אמנות (פיסול וציור) בטיילת בטבריה ובקיבוץ גינוסר בו לקחו חלק אמנים יהודים, דרוזים ומוסלמים. ניהלה את יריד ARTMARKET בכרמיאל. לקחה חלק בהקמת תפאורות לפסטיבל המחול בעיר. מנים חיפה.

נ. 1984, היגרה לארץ ב1990 מלונדון. חיה ועובדת בקיבוץ בארי. צלמת ואוצרת הצילום של הגלריה בבארי. עבודתה הצילומית יוצאת מתוך הביוגרפיה האישית שלה שצבועה בהגירה, יתמות מאם, ואמהות. עוסקת בשאלות של שייכות וזרות, בין דוריות, בית ואהבה. עובדת עם האלבום המשפחתי שלה ושכונת ילדותה בלונדון, במקביל חוקרת את האדמה בביתה בעוטף עזה ויחסיה המורכבים, המרובדים, הטעונים איתה. עבודותיה מורכבות ממחשבות על במצב בטחוני מעורער, אהבה לילדיה ולאדמה, דואליות של תחושת אובדן וקבלה, והרכבה מתמשכת ומתגלגלת של זהותה.

פסלת ומטפלת באמנות, מפסלת בטכניקה מעורבת עם גבס, ויציקות אבן וברונזה.
היצירה עוסקת בעיקר בדמות האדם כנפרד ובקבוצה, מנסה להביע באמצעות החומר את המתח בין הרמוניה לשבר,,בין כובד לקלילות,בין צניחה לריחוף כמטאפורה להלכי רוח בחיים.
יוצרת בסטודיו אשר בקרית המלאכה.
הציגה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.

העשייה היא הבית שלי, שהוא רק שלי. מחוץ לבית שלי, יש לי בית שבו אני אישה, אמא, מורה, יוצרת, ואני עצמי. שמי שובל ואני אמנית רב תחומית. בשנים האחרונות אני ממוקדת במדיום הוידאו והפרפורמנס, דרך עיסוק בסוגיות של זמן, גוף, זהות נשית ומגדר, והחיבורים האפשריים או הבלתי אפשריים ביניהם.

אמנית רב תחומית ,עוסקת בעיקר במדיום הדיגיטלי, וידאו וצילום, חיה ויוצרת בישראל ובעולם. ב-2012 סיימה בהצטיינות לימודי צילום במנשר, ותואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה. ב-2014 השלימה לימודי תואר שני במכון לאמנות בסן פרנסיסקו שם עבדה כעוזרת הוראה במחלקת הצילום והניו מדיה. במהלך הלימודים זכתה בפרסי וידאו וקולנוע בתחרות ע״ש כריסטופר קופולה, ובסיום הלימודים זכתה בפרס Ella King Torry Award של המכון לאמנות. באותה שנה הציגה גם בתערוכת הגמר של LG Art of the Pixel שם עבודתה הוקרנה ב- Times Square בניו יורק.
בשנים האחרונות הציגה מאיה שלוש תערוכות יחיד: בגלריה מנשר בת״א (2016) , בבית האמנים בת״א (2017), ובגלריה העירונית בראשל"צ (2018). כמו כן הציגה מאיה בתערוכות ופסטיבלים בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון סנטה קרוז בקליפורניה (2015), מוזיאון חיפה לאמנות עכשווית (2016), ומוזיאון פתח תקווה לאמנות (2016). בימים אלה מציגה מאיה במוזיאון ישראל בירושלים, בפסטיבל ניו מדיה במיאמי, ומשתתפת בתכנית שהות של swatch בשנגחאי.

חברת קיבוץ כפר רופין. למדה ציור במסגרת סדנאות אצל מספר אמנים ביניהם אלי שמיר ורוני טהר לב. לאחרונה מאז פרישתה מעבודה כמבקרת פנים התפנתה לעסוק בציור. הציגה עבודות באולם המופעים האזורי ובקרוב תציג בגלריה בבית גבריאל.

אמנית רב תחומית. ילידת 1989, ישראל. בוגרת לימודי תואר ראשון ותואר שני בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2015). הציגה במספר קבוצתיות בניהן: הביאנלה VI לרישום, ירושלים (2016), WAS ביאנלה לבתים פרטיים, עמק המעיינות (2016) ומוזיאון פתח תקווה (2014). העיסוק המרכזי בעבודותיה הוא אופני ייצוג של הגוף דרך מדיומים שונים ביניהם, רישום, ציור, מיצב ואמנות המיצג. היא משתמשת בגוף ככלי ניסויי המשקף את התודעה הקולקטיבית בתהליכי התפתחות שונים. המיסטי, העל-טבעי, הנשגב, הלא נודע, כל מה שקיים בנבכי התת מודע משמשים לה כחומר השראה חי.

בוגרת לימודי אמנות במנשר לאמנות, בוגרת תואר ראשון מדעי הרוח והחברה, לימודי תואר שני בתרבות.
פרויקט הגמר נמכר לאוסף הפרטי של הארץ , עמוס שוקן אוצרת אפרת לבני.
תערוכה במלון פבליק הרצליה , על ידי האוצר שרון תובל , התמונות נרכשו על ידי אלה ר. מלונות ישראל.
דצמבר 2019 פרסום במגזין 44 Degrees – עבודה העוסקת בשינויים משמעותיים החלים בגברים במהלך השנים.
ראיון אישי בפורטפוליו 2020 דימויים העוסקים בתקופת הקורונה והבדידות.

מלחינה, יוצרת ומרצה. סיימה את האקדמיה למוסיקה, אונ. ת"א והשתלמה בחו"ל. מופיעה עם המיצג שיצרה "צייר לי כבשה" עפ"י סט. אכזופרי, המציג את הקשר בין 'הנסיך הקטן' לשואה ומלחמת הע' השנייה, שבו לחם מחבר הספר כטייס קרב נגד הנאצים. המיצג (סרט קולנוע שבתוכו היא מדברת) הוא שילוב אודיו-ויזואלי של עבודת וידיאו-ארט, אנימציה ודוקומנטרי. הוצג בסימנטק ת"א, חיפה, "אלמא" זיכרון -יעקב, פסטיבל ימי המוסיקה בגליל העליון, משמר העמק, מרכז רבין ועוד… הסרט הוא מחאה נגד אנטישמיות , פשעי שנאה ופתרון סכסוכים בדרכי מלחמה שאת מחירה משלם הדור הצעיר. בנוסף, מרצה על "ילדה מזלג וילדה כף" מאת נורית זרחי, על תפילות מן המקורות, תפילות חילוניות בימי העליות למיניהן לארץ בראשית ההתיישבות, על מחאה נגד פגיעה בנשים, בילדים…