התערוכה "עדות מאוזנת" של האוצרת סיגל כספי היא הזוכה במענק לתערוכה מבוססת מחקר לשנת 2025
התערוכה "עדות מאוזנת" באוצרותה של סיגל כספי בגלריה לאמנות עכשווית במרכז ההנצחה קרית טבעון.
מענק העמותה, בהיקף של 15,000 ש״ח, נועד לקדם את המחקר האוצרותי על אודות אמנות נשים בישראל ולעודד אותו, וכן להנגיש אותו לחברות העמותה ולציבור הרחב.
התערוכה עוסקת במנח גוף אופקי של נשים בעבודותיהן של תשע אמניות ערביות-פלסטיניות: סוהיילה אבו הדבה מונייר, סופי אבו שקרה, ראידה אדון, נירוונה דבאח, מאי דעאס, אמירה זיאן, ספא קדח, רזאן שאמי ופאטמה שנאן.
מאי דעאס
"עדות מאוזנת".
בגלריה לאמנות עכשווית במרכז ההנצחה בטבעון, אירוע השקת קטלוג התערוכה "עדות מאוזנת" באוצרותה של סיגל כספי, אשר זכה למענק מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר, במסגרת המענק לתמיכה בקטלוג המלווה תערוכה מחקרית, לשנת 2025.
האירוע נפתח בסיור בתערוכה מפי האוצרת והאמניות. ולאחר מכן התכנסנו לדברי ברכה. אוצרת הגלריה מיכל שכנאי פתחה את האירוע ולאחריה נציגת העמותה נורית טל-טנא נשאה דברי ברכה. ולאחריה נהננו מהרצאה מרתקת אודות המנח האופקי מאת ראשת החוג לאמנות במכללת אורנים - שחר מרנין דיסטלוף ושיח בין האוצרת לרות אופנהיים
ההצעה נבחרה פה אחד על ידי חברות וחבר וועדת השיפוט שכללה השנה את רותי דירקטור, ד"ר דבי הרשמן, ליאב מזרחי, תמי כץ-פרימן, נורית טל-טנא ודביר שקד.
הוועדה מצאה ש"עדות מאוזנת" הוא פרויקט ראוי לתמיכה העומד בכל המדדים של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל: ראשית, תמיכה בייצוג מגוון אשר מאתגר את ההדרה של קבוצות ומגזרים שבדרך כלל לא עומדים במרכז השיח של האמנות המקומית, ובתקופה זו בפרט. התערוכה מציגה תשע אמניות ערביות-פלסטיניות ועוסקת בסוגייה ייחודית להן. סוהיילה אבו הדבה מונייר, סופי אבו שקרה, ראידה אדון, נירוונה דבאח, מאי דעאס, אמירה זיאן, ספא קדח, ראזאן שאמי ופאטמה שנאן. קבוצת אמניות בנות דורות שונים, בשלבים שונים של הקריירה האמנותית שלהן, אך כולן פעילות בשדה האמנות הישראלי-פלסטיני ולחלקן אף מוניטין בינלאומי.
הרעיון האוצרותי לחבר בין האמניות סביב מוטיב מנח הגוף האופקי הוא חתרני, מבריק ונועז. זהו מוטיב המעוגן באופן עמוק ועקרוני בשיח הפמיניסטי סביב האיקונוגרפיה של "נשים שוכבות" – מוסכמה המבוססת על מסורת ציורית החושפת את הדמות הנשית למבט הגברי כאוצר בכספת, באופן שמנציח את היחסים בין גבר-אמן-צופה לאישה הנצפית.
ב"עדות מאוזנת" דימוי האישה השוכבת, מופיע לרוב בדמות האמנית עצמה, ובא לידי ביטוי במדיומים מגוונים – וידאו, ציור ופיסול – ומשקף אצל כל אחת מהאמניות משמעויות שחורגות מהיבטים פרטיים להיבטים לאומיים, הן כמחאה כנגד נורמות חברתיות שמרניות והן כהתרסה כנגד השוליות הכפולה של האמניות, כנשים וכמיעוט לאומי.
ד"ר עאידה נסראללה - חוקרת בכירה של אמנות נשים פלסטינית ורים ע'נאיים, מלוות את המחקר ותורמות את מאמריהן לקטלוג. לצד קולה של סיגל כספי, קול חדש בכתיבה ובמחקר האמנות השילוב הבן דורי והבין תרבותי המתקיים הן בתערוכה ובכתיבה חיזק את שיקולי הוועדה.
קטלוג זה. הינו פרי מחקר מרתק בו נעשה שימוש בכלי ניתוח מגדריים בהתייחסות למגזר אמנות שפחות זוכה למבט ולכתיבה בארץ. המחקר מעגן את אופני הביטוי הספציפיים שבאים לידי ביטוי בתערוכה בתאוריות פמיניסטיות הנוגעות במסורת "הנשים השוכבות" המוכרת מתולדות האמנות ובתוך כך מבליט את הייחוד, ההתרסה והחדשנות של כל אחת מהאמניות המשתתפות בתערוכה.
נציגת העמותה, נורית טל-טנא סיימה את דבריה בהקשר ציבורי נרחב של הכאן והעכשיו: "בימים חשוכים וכואבים אלו בהם האלימות גואה. עדותן של נשים, תהיינה אשר תהיינה, האופן בה נמסרת העדות יש לה דרכים וצורות שונות. הכרחי שלבנו יהיה פתוח בהקשבה אמפטית ורגישות. גם כאשר העדות נמסרת שלא על פי ה"מנח" המסורתי הצפוי. הכרחי שנקשיב, והכרחי שנגיב! "
