אורית קורן אהרוני היא אמנית קולאז׳. פעולת הקולאז׳ תולשת את הדימויים מהקשרם, ומן התחביר התרבותי שלהם, ובתהליך דה-קונסטרוקטיבי משכתבת מציאות ויוצרת חיבורים חדשים טעונים במשמעויות שונות ומפתיעות. שפתה החזותית העשירה נוצרת מליקוט, מגזירה, מהדבקה ומחיבור של מגזינים, אלבומים, צילומים, ושקיקי תה. תהליך היצירה שלה הוא אינטואיטיבי ומדיטטיבי ומתבטא בהתכנסות והקשבה פנימית כשהעין מובילה את היד, גזרי הנייר מתגבשים לכדי קומפוזיציה צבעונית והרמונית, והדימויים נשזרים זה בזה באופן טבעי.
קורן אהרוני שואבת את השראתה מעולמות הקרקס, מתחום הבוטניקה ומפרטי וינטאג׳ וסגנונות הרטרו. היא יוצרת באמצעותם דיאלוג של תנועה, בטבע וזמן שנתונים לחוקיות אחרת. עבורה, הקולאז׳ הוא זירה תיאטרלית של דמיון וחומר, של המצאות וחזיונות, מרחב שמביא נחמה, ריפוי וחופש ומשוחרר מתבניות נוקשות.
מלאכת החיבורים של קורן אהרוני היא מעין הצצה אינסופית לנפש ובכך היא מאפשרת שהייה בעולם שבין העולמות וסוחפת את הצופה למימד אחר של ערות וחלימה אל מקום של ריחוף סוריאליסטי חסר זמן, מקום ומשקל. הקולאז׳ נושא עמו יופי מסתורי, אניגמה המתגלמת במפגש עם מקום זר ובלתי צפוי אשר באופן בלתי מוסבר מרגיש קרוב ומוכר.
כאקרובטית של נייר היא מהלכת על חבל דק שבין התמים וההומוריסטי לבין הפוצע והנוקב. האלים, הפראי, המתריס והשוביניסטי מוגשים לנו באיפוק ובנימוס. יצירותיה פותחות מרחב של התבוננות ביקורתית שממנו מהדהדים קולות של השתקה, הקרבה, כיסוי והסתרה לצד כמיהה לבית ולשורשים, לוודאות ולביטחון. ניכרת ביצירות תחושת געגוע לרוך ולפשטות, לזיכרון עבר מנחם ועוטף כמפלט משברי ההוויה הישראלית. הבריחה הופכת לאקט של התנגדות, של פירוק והמצאה מחודשת של העצמי אך גם לאקט של פיוס, ריפוי, צמיחה והתחדשות.
התערוכה מציעה חיבורים בין עולמות שונים ומזמינה את הצופה להתמסר למסע של שיטוט בין הכאוטי ליציב, בין המושתק למדובר, בין הפנטסטי למוחשי, היא מאפשרת לצאת מגבולות הזמן
Out of time
אל רגע של פסק זמן
time out
רויטל נרקיס לירן | אוצרת התערוכה
