כבר בראשית דרכה נחשפה יכולתה המרשימה של בל שפיר לבנות עבודת מיצב שהיא מערכת מסועפת, אורגנית, צומחת פרא, מאיימת ורבת יופי. כבר אז החל עיסוקה המחקרי המשלב פרטים כמו ביומורפיים בחומריות טורדת וברשת כאוטית המתמודדת עם אי-ודאות וסדר. בהמשך החלה לפתח מיצבים המתמקדים בחומריות שיער הסוס, בקשרים כמטפורה אישית וקיבוצית וכקוד מורכב. בל שפיר יצאה בעבודתה למסע שדרכו היא ממשיכה, עוד ועוד, להעיר שברים בזמן ובמרחב ודרכי התמודדות עם הדחקה, מחיקה וטראומה. הסדר העמלני לכאורה מוסט למחוזות בלתי נשלטים, חושף רובד פראי וזר, מייצר מתוך התנועה בין המדיות, בדרכי מסע מסועפות, מיחברים של מרחב סיפי.