אמנית רב-תחומית ואוצרת אמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית. עובדת בישראל, ברלין ויפן; למדה בלונדון ב-Hammersmith School of Art and Building; ב-1977בוגרת המדרשה ברמת השרון; בשנים 1977-2002 מרצה/מלמדת בפקולטה לאמנות, המדרשה, מכללת בית ברל. ב-1997-2002 מייסדת ואוצרת "הגלריה האחרת" במכללת "תלפיות" תל אביב. מ-1992ועד היום פרויקטים של עבודה ביפן באוצרות תערוכות קבוצתיות של חילופי אמנות יפנית וישראלית. זאת לצד עבודתה בפורמטים גדולים שנוצרו בסדנאות הנייר הידניות ביפן. הנייר הפך להיות החומר הדומיננטי בעבודתה מזה כשלושה עשורים – הנייר כחומר ומהות ולא רק מצע, והוא משמש אותה לעבודות בדו-מימד ובפיסול. תכונתיו האורגניות והמתכלות כביטוי לנשיות, חושניות ואנושיות, בהנגדה לפסול בברזל ובאבן המזוהים עם הכוחניות הגברית השולטת במרחב הציבורי שלנו. אצרה והשתתפה בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאונים וגלריות בארץ ובחו"ל. בין היתר ב-1996 בתערוכת "נשים/ מעבר לגבולות" – תערוכה בינלאומית של נשים החוצה גבולות תרבותיים. כן אצרה אשכול תערוכות בנושא אמפתיה ומגדר: 2000 "אמפתיה" – ברלין הציגו 4 אומניות: ישראלית, פלסטינאית, גרמניה, יפנית; 2001 "אמפתיה" – 'הווילה' בנווה צדק שבמסגרתה התקיים הסימפוזיון: 'אמפתיה – אמנות, מגדר ופוליטיקה 'בהנחיית פרופ' משה צוקרמן. ב-2002 התערוכה הוצגה באוסקה, יפן כאשר הסימפוזיון התקיים תחת אותה כותרת באוניברסיטת קיוטו בהנחיית פרופ' משה צוקרמן.