הצהרת כוונות: להיות ציירת
מראה, מקום ומחשבה:
מראה – הציור שלה נולד מהמראות שנמצאים סביבה.
מקום – הם מתארים את המקום הפיסי והרגשי של מציאות חייה: אישה ציירת, ישראלית, אמא, יתומה מאבא שנהרג במלחמת יום כיפור, קיבוצניקית, בת 48.
מחשבה – העניין הציורי בצבע, בדחיסות/צפיפות, שטוח ועמוק, מלא וריק, מחסה ומגלה. כשמתחילה סידרה חדשה יש לי תחושה של נגיעה במשהו שונה בתכלית, מה שמתברר בדיעבד כהמשך ישיר לאותם עניינים ציוריים. תמיד ציירה, נראה לה שגם היום כציירת היא עדיין יוצאת מאותו צורך קמאי למלא את הדף בצבעים. כמעט כל סדרת ציורים הוקדשה למחקר עומק בשדה צבע:
'אני, כשאני יושבת בסבלנות ומחכה לך שתבוא' – חום (משכן לאמנות עין חרוד, אוצרת: גליה בר אור, 2001)
' לאהובי מכתבים מארץ רחוקה' – אדום (מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: יהודית מדקל, 2003)
' תת ההכרה נפתחת כמו מניפה – חום, לבן, אדום, ירוק (מוזיאון הרצליה, תערוכה קבוצתית, הפעם ציור! אוצרים: דליה לוין ומרטין הנטשל
' היינו כחולמים' – ירוק וגילוי הצהוב והורוד (גלריה דביר, טקסט גליה בר אור, 2006)
'ממלא מקום' – כתום וורוד (גלריה דביר, טקסט יניב שפירא, 2010)
'Light motive' – צהוב (גלריה דביר, שיר אנדד אלדן 2015)
'ציור הוא בית' – כל אלה ועוד ( משכן לאמנות עין חרוד, אוצר: יניב שפירא, 2018)
'ענוג הוא הלילה' – כחול וסגול (גלריה דביר, 2020)
צבע הוא מרכיב יסודי, כנשא של תחושה עמוקה. צבע מסמן זמן, מקום, תשוקה. הציורים מסמנים עבורה זמן, מקום ומחשבה, בהיותם כאלו, הם אלבום התמונות הפרטי שלה.